עימוד 

 עוד בשלב הכתיבה, הרבה לפני שהקלדתם בסיפוק את המילה האחרונה, התחלתם ודאי להרהר בצורתו הסופית של כתב ידכם. למעשה, ככל שתתקדמו במלאכת הכתיבה, כך תגלו סקרנות רבה יותר בנושא. תבקרו תדיר בחנויות הספרים, תתעניינו ברצינות רבה יותר בפורמטים השונים של הספרים, ותערכו השוואות בין עובי ספר ממוצע ומספר דפיו לבין כתב ידכם המודפס בדף A4. יש המגלים בשלב זה לראשונה בחייהם את הגדרות ההדפסה המתקדמות במדפסת הביתית ומספקים את סקרנותם בהדפסת כתב ידם בפורמט הקרוב ביותר לספר אמתי. אם הסימפטומים הללו מוכרים לכם ועדיין לא הגעתם לשלב העימוד, אני מציע שתחדלו מהעיסוק המפתה הזה לפחות עד לאחר שתסיימו לחלוטין את מלאכת הכתיבה ועריכת הטקסט. כל הסחת דעת בשלב זה עלולה לפגוע בשטף הכתיבה ולעכב את סיום המלאכה. אם אתם קוראים את המאמר הזה, ודאי הגעתם לרגע המיוחל – עימוד הטקסט! השלב שבסיומו ייראה כתב ידכם כספר לכל דבר. 

שלב העימוד בהפקת הספר הוא טכני בעיקרו ואינו דורש זמן עבודה רב. עבודת העימוד יכולה להימשך ימים ספורים בלבד. מופקד עליה איש מקצוע מעולם הגרפיקה השולט בתוכנת עימוד ובקיא בכללי העימוד והטיפוגרפיה. לאמיתו של דבר, לא יהיה זה הוגן לתארו כאיש תוכנה. מעל הכול, הוא חייב להיות איש ספר בעל כישורים אומנותיים וגרפיים. מעורבותו של המחבר בשלב זה מצומצמת ביותר. למעשה, זוהי עבורו אתנחתה קלה והזדמנות לחדש כוחות בפרק הזמן שבין עבודת העריכה המתישה שהסתיימה זה עתה לבין שלב ההגהות הסיזיפי שעומד בפתח.


 

כתב היד מתחפש לספר אמתי

בשלב העימוד לובש כתב היד צורה של ספר. הטקסט המוגש בצורה של טור אחיד, ארוך ורציף (בפורמט של דף A4 בקובץ וורד), עובר המרה לטקסט בפורמט של ספר המתאים לז'אנר של ספרכם. המרה זו נעשית באמצעות תוכנת עימוד ייעודית. הפופולרית ביותר מתוכנות העימוד היא תוכנת inDesign. אפשר לעמד את הספר אף בתוכנת וורד הזמינה לכולנו במחשב, אך הדבר מומלץ פחות. בהחלטות שתידרשו לקבל בשיתוף ובהסכמה עם איש המקצוע: בחירת פורמט הספר הרצוי, מידותיו (אורכו ורוחבו), הגופן של הטקסט בגוף הספר, גודל הגופן, הטיפוגרפיה, המרווח בין השורות, אורך השוליים החיצוניים והפנימיים של עמודי הספר, רוחב הטורים, גודלן ומיקומן של הכותרות הרצות, מיקומם של מספרי העמודים ועוד ועוד. בחלק מהפרמטרים הגמישות מועטה ביותר. המְעמד נדרש להיצמד למוסכמות ולכללים מקובלים ולשמור על חוקיות ועל אחידות לאורך הטקסט.

 

לאחר המרת הטקסט לפורמט המבוקש ועיצובו על-פי הפרמטרים שבחרנו, מתחילה עבודתו החשובה באמת של המעמד. לצד ההקפדה המתוארת לעיל, עליו לערוך מניפולציות עדינות ומקצועיות, כמעט ביד מנתח, כדי להיפטר מכשלים כמו שורות "ממזר", "אלמנה" או "יתום" (אסביר מיד מה הן), ולהקפיד כי מספר העמודים הסופי יתחלק ב- 16, ב-8 או ב-4 (אסביר מיד מדוע). הוא עושה זאת במיומנות רבה, לרוב באמצעות שינויים אשר אינם נראים לעין, כגון שינוי מזערי בגודל הגופן ובמרווח בין השורות בפסקאות אחדות, אשר מכווצים או מרחיבים את הטקסט על פני העמוד מבלי לפגום באחידות הטקסט. טיב עבודתו ומקצועיותו של המעמד נמדדים על-פי יכולתו לערוך את המניפולציות הללו תוך עמידה בכללי העיצוב ומבלי שהקורא הסביר ירגיש בשינויים צורמים באחידות הטקסט. 

 

מה הן, אם כן, שורות "ממזר", "אלמנה", "יתום"? 

שורת "ממזר": שורה בודדת המופיעה בראש עמוד ריק. שורה זו מסיימת למעשה את הפסקה מהעמוד הקודם. יש להשיבה לעמוד הקודם באמצעות מניפולציה אחרת על הטקסט (כגון צמצום הרווחים בפסקה שלה היא שייכת).  

שורת "אלמנה": שורה בודדה בראש הדף, השייכת לפסקה מהעמוד הקודם.

שורת "יתום": שורה שנותרה מנותקת מהפסקה שלה היא שייכת, או שורה בודדת בסוף עמוד, השייכת לפסקה שבעמוד הבא, או שורה שבה הפסקה נקטעה בשוגג.

 

מדוע יש להקפיד על מספר עמודים המתחלק ב-16?

בבית הדפוס הספר מודפס על גיליונות דפוס רחבים, בכל גיליון פרושים שישה-עשר עמודים מהספר. גיליון זה נחתך ומקופל ונכרך לבסוף יחד עם שאר הגיליונות, שעברו תהליך דומה של חיתוך וקיפול. כך מתקבל ספר כרוך. כל חריגה ממספר זה תוביל לבזבוז נייר בתהליך הדפוס, שכן לא נהוג להשאיר יותר מעמוד בודד ריק בסוף הספר. 

 

מבנה הספר המקובל בעימוד:

- עמוד ראשון: שער מגן (שם המחבר ושם הספר בלבד בראש העמוד)

- עמוד שני: ריק

- עמוד שלישי: שער ראשי (שם המחבר, שם הספר ושם ההוצאה בתחתית העמוד)

- עמוד רביעי: זכויות היוצרים

- עמוד חמישי: הקדשה/ מוטו

- עמוד שישי: ריק

- עמוד שביעי: תוכן עניינים

- עמוד שמיני: המשך תוכן עניינים או עמוד ריק

- עמוד תשיעי: תחילת הספר/ הקדמה/ שער

- שער תמיד יופיע בעמוד השמאלי, ואחריו עמוד ריק

- העמוד האחרון יוקדש לתודות או יישאר ריק

- סוף הספר: ביבליוגרפיה, נספחים, הערות (אם לא נשתלו בגוף הטקסט)


כללי עימוד מקובלים:

- עמודי השער יופיעו ללא כותרות רצות וללא מספור

- בעמודים הנפתחים בראשי פרקים לא יופיע מספור 

- בעמודים הימניים יופיע מספר זוגי

- בעמוד זוגי יופיע שם המחבר בכותרת עליונה

- בעמודים השמאליים יופיע מספר אי-זוגי

- בעמוד אי-זוגי יופיע שם הספר בכותרת עליונה

- העמוד הראשון של גוף הספר יהיה שמאלי

- כל פרק חדש ייפתח בעמוד חדש

- כל פסקה חדשה תתחיל בזיח (הזזה של המשפט הראשון בפסקה שמאלה)

- הפסקה הראשונה בכל פרק תפתח ללא זיח.

 

פונקציות בתוכנת העימוד עורכות אוטומטית את מרבית הפעולות על כל הטקסט.

 

דוגמה לעימוד ספר פרוזה סטנדרטי

- פורמט: 21 על 13.5  

- כריכה: רכה עם מכפלת

- פונט: פרנקריהל

- גודל פונט: 12 עד 13.5 (מקובל להשתמש בגודל 12.5)

- מרווח בין שורות: 15 עד 16 (מקובל להשתמש ב-16)

- רצוי להקפיד על הפרש של 3 בין גודל הפונט למרווח בין השורות

- מספר עמודי הספר מתחלק ב-16, ב-8 או ב-4 (רבע פלטה) לצורך הדפסת אופסט

- משקל דף מומלץ: 90 גרם (משתנה בהתאם לעובי הרצוי של הספר)

- עובי הספר: בהתאם למשקל הדף ולמספר העמודים בספר יעריך בית הדפוס במדויק את עובי הספר

- רוחב השדרה: בהתאם לעובי הספר, כפי שמסר בית הדפוס

- נתוני עטיפת הספר: יש לציין את רוחב השדרה, את השוליים הפנימיים והחיצוניים

- כיתוב על גב השדרה: יש למקם בדיוק באמצע לאורך השדרה את שם הספר ואת שם הסופר

- אם בחרתם בעטיפה שיש בה דשים, יש להביא זאת בחשבון בבית הדפוס ובכריכייה. (הסבר בהמשך)

עימוד ספר באמצעות תכנת אינדיזיין - עשה זאת בעצמך!

כן, עם קצת יוזמה נוכל לעמד את הספר ממש בעצמנו ולהכין את קובץ לדפוס!

מה אנחנו צריכים?

1. תוכנת אינדיזיין של אדובי

2. יוזמה והבנה בסיסית בהפעלת מחשב/תוכנת מחשב

3. סבלנות ותשומת לב בביצוע השלבים המפורטים להלן:

 

לרשותכם לינק לקובץ ההדרכה, כך שתוכלו להדפיס ולעבוד בנוחות מול התוכנה

לינק.jpg

חזרה לעמוד הבית

כל הזכויות שמורות לדני ואזנה

שחקים הוצאה לאור

טלפון: 050-7876766

כתובת מייל: daniozana@gmail.com

האתר נבנה במערכת wix

כניסות לאתר:

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now