על עצמי

עבור רבים אני עדיין סופר אלמוני, ועבור אחרים אני הסופר היחיד שהם מכירים. התנסיתי לא מעט במה שמציע שוק הספרים. פרסמתי בהוצאה גדולה, הוצאתי לאור בהוצאה פרטית והעזתי לעשות זאת גם בכוחות עצמי, בהוצאה עצמית. זכיתי לשבחים רבים ולמכתבי דחייה מנומסים, הכרתי אנשי מקצוע ומו"לים ישרים והגונים לצד רבים כושלים ושרלטנים, חלפתי על פני תחנות ביניים בלתי נשכחות בכברת הדרך רצופת המהמורות שחוויתי בעשור האחרון בעולם הספרים, רשמתי הצלחות מרגשות ונחלתי כישלונות מהדהדים. מכולם למדתי והתפתחתי. למעשה, מבלי שידעתי, הוכשרתי בדרכי הקשה להעביר לכם את הידע הרב שרכשתי בעולם הספרים.

כתיבה והוצאה לאור דני ואזנה

את דרכי בכתיבה התחלתי כעיתונאי בעיתון "צומת השרון" מרשת מקומוני שוקן (הארץ). אלה היו ימי השגשוג והפריחה של המקומונים בארץ. הייתי אז חייל משוחרר, נלהב ונמרץ. דילגתי בין מדור הספורט לכתבות מגזין צבעוניות ששאבו אותי אל עולם הכתיבה עד שלא הרפיתי מהמקלדת במשך עשר שנים מרתקות. אהבתי את הכתיבה העיתונאית – נוקבת, חופשית, עניינית, בוטה, חצופה, מסעירה, והכול כאן ועכשיו, מהמקלדת לדפוס ולדוכני העיתונים, כל מה שאדם צעיר וסקרן שאוהב לכתוב, מייחל לעצמו.

 

יכולתי להמשיך לעסוק בכתיבה עיתונאית עד גיל הפרישה לגמלאות בהנאה צרופה ובסיפוק רב, אלמלא הקמתי משפחה והבנתי שעליי לרכוש במהרה מקצוע שייטיב את יחסיי ההולכים ומידרדרים עם מנהל הבנק. בתום ארבע שנות לימודי הנדסה פרשתי בלב כבד מעיסוקי כעיתונאי ופניתי מלא חששות לדרכי החדשה כמהנדס בחברת תקשורת. השקט הכלכלי היה אמור לגבור על הדחף הבלתי נשלט שחשתי לכתיבה. כשהדבר לא קרה, החלטתי לחזור ולכתוב. כתיבת רומן הייתה הדבר המסקרן והתובעני ביותר שעליו יכולתי לחשוב, אבל גם הנגיש והמשתלב ביותר עם המשך עבודתי במשרה מלאה. כתבתי בסתר בלילות כאילו פלשתי כמתחזה לפנתיאון של גוורדיה מכובדת שבה אסורה הכתיבה לזרים, עדיין מובך מהרעיון הנועז להתיימר להיות סופר.

 

זו הייתה החלטה ששינתה את חיי. בכל ערב הסתערתי על המקלדת בכתיבה חסרת מעצורים. קראתי המון, חיפשתי את קולי הספרותי כמגשש באפלה, אבוד במנעד הקולות שבין התנסחות ספרותית ראויה ומוקפדת לסגנון כתיבה עיתונאי, בועט ומשוחרר. הניסיון הרב שצברתי בכתיבה עיתונאית שירת אותי נאמנה. הכתיבה זרמה וקלחה, רעיונות עלו במוחי הקודח, והדמיון הפליג למחוזות רחוקים. לא פעם מצאתי את עצמי במהלך נסיעה בולם בלימת חירום וגולש פתאום לצד הדרך המהירה כאילו היה תקר בגלגל המכונית – רק כדי להספיק לרשום רעיון שצץ במוחי על אחת הדמויות או על התפתחות כלשהי בעלילה. זו הייתה כתיבה סוערת. היא ליוותה אותי כצל לכל אשר הלכתי. השינה שלי הצטמצמה לארבע שעות בלילה, ואישוניי התרחבו מעייפות כסהרורי. בשלב מסוים, כשהעלילה המותחת שאבה אותי כמערבולת לתוכה, החלה קדחת הכתיבה לתת את אותותיה בגופי. פריחה מסתורית ועיניים נפוחות היו רק חלק מהתסמינים המדאיגים שליוו את סערת הכתיבה שבה הייתי שרוי.

 

חודש וחצי לאחר ששלחתי את כתב היד המודפס והכרוך להוצאות הספרים, קיבלתי את הטלפון המיוחל. על הקו עלה קולו הנעים והסמכותי של דב איכנולד, מו"ל הוצאת ידיעות אחרונות, שבישר לי את החלטת ההוצאה להוציא את ספרי לאור. צווחתי מאושר. אם זיכרוני אינו בוגד בי, איכנולד עצמו היה עד שמיעה לצווחה המבהילה. הספר יצא לאור סמוך לחגים. הוא נמכר בכל רשתות הספרים, זכה לשבחי הביקורת (כמאמר הקלישאה), וסחט כמה כתבות יפות בתקשורת, אבל יותר מכול, למדתי המון. מהטובים ביותר.

 

לחצר האחורית האפלה של שוק הספרים נקלעתי כשפניתי לפרסם את ספרי השני. היו אלה ימים שבהם שוק הספרים הגווע הלך ונסגר בפני סופרי המקור. מצאתי את עצמי בתהליך חיפוש מייגע אחר הוצאה איכותית שתסכים להוציא לאור את ספרי. לאחר זמן מה הרחבתי את מעגל החיפוש להוצאות פרטיות קטנות. לצד אנשי מקצוע נהדרים פגשתי גם כאלה חמדנים וחובבנים, ולמדתי שגם בעולם הספרים כסף היא לא מילה גסה, ועסקים הם עסקים, ממש כמו בענף הרפתנות והלולים. את הנחמה מצאתי בלימודי תואר שני בחוג להוראת המדעים המדויקים באוניברסיטת תל אביב.

 

באופן אירוני, מבחינה ספרותית זו הייתה התקופה הפורייה בחיי. אמנם כתב היד הוחזר אחר כבוד למגירה, אך אלה היו ימים שבהם למדתי והכרתי את שוק הספרים על בוריו. זללתי ספרי הדרכה, פגשתי אנשי מקצוע, התייעצתי ולמדתי, עד שחשתי בשל ומוכן לכתוב שוב. מאבק עובדי "פלאפון" להקמת ועד עובדים, שבו הייתי שותף פעיל, היה אירוע מכונן בחיי. מהרגע הראשון, מההפגנה הראשונה שהובלתי, ראיתי לנגד עיניי איך ייראה הספר שבו אתעד את המאבק. עם שוך המאבק התיישבתי ותיעדתי את אחד ממאבקי העובדים המרתקים שידע המשק.

 

הספר "מהפכה וצדק" הודפס ב-3,600 עותקים וזכה לתגובות מדהימות ולאהדת התקשורת. גיבורי הספר היו דמויות מוכרות בחברת פלאפון, מנהיגי המאבק. בניין המשרדים בגבעתיים לבש חג ביום חלוקת הספר. זה היה אירוע מרטיט ויוצא דופן בכל קנה מידה ספרותי. מאחר שעל-פי הנהלים, נבחרה הוצאת הספרים במכרז מסודר, מצאתי את עצמי מלווה את הוצאתו לאור לאורך כל שלבי הפקתו.

 

כך, לאחר מסע מרתק בן עשור בשוק הספרים חשתי בשל ומוכן לשלוף אחר כבוד את ספרי השלישי מהמגירה ולהפיק אותו בעצמי מתחילת התהליך ועד סופו. לצורך כך הקמתי הוצאה פרטית חדשה, הוצאת "שחקים", בחרתי את אנשי המקצוע הטובים בכל שלב ושלב בהפקת הספר, ובימים אלו הוא עושה את דרכו אליכם, הקוראים. את המסע הספרותי המרתק הזה ניצלתי כדי לתעד עבורכם את תהליך הפקת הספר ולהעביר לרשותכם את כל הידע הדרוש לכם לעשות זאת ממש בעצמכם. קריאה מהנה ובהצלחה!

לינק.jpg