טכניקות לכתיבת רומן

כתיבת רומן היא מסע ארוך ומאתגר אל הלא נודע. יש סופרים המתכוננים לקראתו מבעוד מועד וביסודיות, הם יצטיידו בתכנית מסע מפורטת, יסמנו על גבי מפות את המסלול שיעברו מתחילתו ועד סופו, יבחרו את הדמויות שיצעדו לצדם בדרכם הארוכה, ויתכננו מראש את הסתעפויות והתפניות מהדרך הראשית למחוזות מסתוריים – הם למעשה יתוו את העלילה מבעוד מועד על-פי תכנית מקדימה מסודרת עוד בטרם כתבו את המילה הראשונה של ספרם.

לעומתם יש סופרים שיצאו למסע הארוך מבלי שידעו מה צופנת להם הדרך הארוכה ומבלי שנערכו לקראתה. הם יצטיידו בתרמיל גב קטן, בצידה מספקת ליום הראשון של המסע (סצנה פותחת), ויגששו אחוזי תשוקה וסקרנות את דרכם המסתורית באפלה, יצרפו חברים נוספים (דמויות) שיפגשו בדרך, ירקמו את העלילה בזמן אמת, תוך כדי תנועה, יום אחר יום, עמוד אחר עמוד, עד למורד הטרק המאתגר ולכתיבת המילה האחרונה.

 

אלו למעשה שתי גישות ספרותיות רווחות בכתיבת רומן. האחת, כתיבה על-פי תכנית מקדימה מוכנה מראש, והאחרת, כתיבה תוך כדי תנועה. הן לא היחידות, אך במאמר זה אתעכב על שתיהן ואציג אותן לשימושכם על יתרונותיהן ועל חסרונותיהן.     

 

כתיבה על-פי תכנית מקדימה

גישה זו מקובלת ונפוצה בקרב סופרים רבים. הכנת תכנית מקדימה תשמש אתכם כמפת דרכים לכתיבת הרומן. התכנית תתווה מראש את העלילה מראשיתה ועד סופה, את זמן ההתרחשות, את סדר הסצנות, את פירוט המאורעות, את זהות הדמויות הראשיות והמשניות, את התפניות הצפויות בעלילה וכמובן כיצד יסתיים הרומן. סופרים הבוחרים בדרך זו, יודעים מראש כיצד ייכתב הרומן שלהם. כל שנותר להם, הוא להיצמד לתכנית ולכתוב את ספרם בצורה רהוטה וקולחת על פני שבעים אלף מילים.

 

גישה דומה, אגב, נהוגה בתחום הקולנוע והתסריטאות, שם נהוג לכתוב סינופסיס מקדים המתאר את מבנה הסרט, את דמויות המפתח וקווים כלליים לעלילה. בעולם הקולנוע משמש הסינופסיס כמסמך הגשה לוועדות השונות לצורך גיוס קרנות מימון להפקת הסרט. בעולם הכתיבה אין לתכנית העבודה כל משמעות עסקית מלבד שימושו הפרטי של הסופר.

מטרת התכנית המקדימה היא להגיע מוכנים ככל האפשר לשלב הכתיבה בידיעה ברורה מראש כיצד צריך להיכתב הסיפור. על-פי גישה זו, ככל שההכנה תהיה קפדנית ויסודית יותר, כך מלאכתו של הסופר בשלב הכתיבה תהיה נוחה יותר, קולחת ונטולת מחסומי כתיבה. יש סופרים המתווים בתכנית את העלילה בקווים כללים בלבד על פני עמודים בודדים, ויוצאים לדרך. לעומתם יש סופרים המקפידים על הכנת תכנית מפורטת יותר, המכילה כמה עמודים גדושים ומפורטים ביותר של רצף האירועים, הסצנות והדמויות. אלה משקיעים זמן ומאמץ רב מדי בכתיבת התכנית, עד שהם שוכחים שעומדת בפניהם משימה שולית נוספת – כתיבת הרומן.

 

כמו בכל טכניקה ספרותית אפשר למצוא גם בזו מגרעות ויתרונות. יתרונותיה מובנים. הכנת תכנית יסודית תסייע לכם לגשת בבטחה לכתיבת הרומן, תקנה לכם תחושת שליטה במלאכה המורכבת, ותמנע מכם התחבטויות מתסכלות וגזלת זמן יקר מדי בשלב פיתוח העלילה. אלה יתרונותיה הבולטים של הגישה המצדדת בהכנת תכנית מקדימה.  

לצד זאת, לטכניקה זו חסרונות משמעותיים, ועל כן היא פחות מועדפת עליי. תכנית מקדימה מפורטת מדי, בעיקר אם היא נכתבת טרם כתיבת הרומן, עלולה לדכא את יצירתיותכם ולכבול אתכם לתבנית שיצקתם מראש, שבה הכול צפוי וידוע. כל סטייה מהגבולות הברורים שקבעתם בתכנית המקדימה, כל תזוזה מהקו העלילתי שנקבע מראש, עלולה לפרום את מארג התכנית המקורית. נוסף על כך, אם העלילה שתכננתם מותחת ומסקרנת, מצחיקה וסוחפת, הרי שעבורכם היא צפויה וידועה מראש. כשתעלו אותה על הכתב, עלול להינטל ממנה העוקץ, וזוהרה עלול להישחק, את זאת תתקשו להסתיר בכתיבתכם. גישה זו היא מתכון לעצלנות מחשבתית, לקיבעון, לחוסר תשוקה ולעוד כמה מגרעות שעבור סופרים רבים הן מלכודות ספרותית של ממש.

 

יצירתיות בהגדרתה אינה עולה בקנה אחד עם תכנון (תכנית מקדימה). אלה שני מושגים כמעט סותרים. יצירה בבסיסה היא חופש פעולה מוחלט, חדשנות, ראשוניות, גמישות מחשבתית, תנועה תודעתית חופשית במרחב בלא גבולות ובלא הנחיות קבועות מראש. אמנם אין פסול בתכנון קווים כלליים לעלילה טרם הכתיבה או במהלכה, אך אל תמתחו את הקווים עד קצה העלילה ואל תתייחסו לתכנית כפקודות מטכ"ל. ההברקות הספרותיות המוצלחות ביותר מכות בנו ללא התרעה, התפניות החדות והמסעירות ביותר בעלילה נרקמות במוחנו בהבזק מחשבה כשאנחנו תקועים בפקק תנועה או עומדים בתור בבית המרקחת, הרעיונות נולדים בחטף מתוך סצנה מזדמנת שנתקלנו בה ברחוב או מתוך זיכרון נשכח מהעבר שצף ועולה פתאום בלי התרעה מוקדמת, או בהשראת מוזה או הארה בלתי מוסברת שנחה עלינו במהלך הכתיבה. כל תובנה או תפנית כזו שנבקש ליישם במהלך הכתיבה, עלולה לעמוד בסתירה לתכנית המקורית שקבענו בתחילת הדרך, וסופה להיגנז או לחלופין לתבוע מאתנו לשנות את התכנית המקורית.

 

מובן כי פרט ליתרונות ולחסרונות, הבחירה בטכניקת הכתיבה מושפעת מאוד מאופיו ומהרגליו של הסופר. אתם מכירים את עצמכם טוב מכל אחד אחר. אם גם בחייכם הפרטיים אתם נוהגים להיערך ביסודיות לקראת כל משימה, להתוות את דרך הפעולה ולדעת מראש כיצד תיראה המשימה העומדת בפניכם מתחילתה ועד סופה, כנראה זו הטכניקה המתאימה לכם גם מבחינה ספרותית. היא צופנת בחובה את החסרונות שמניתי, ועלולה להיות צפויה ומרגשת פחות מכפי שהייתם יכולים לחוות את תהליך הכתיבה אלמלא נערכתם לקראתו, אך אתם תעדיפו את תחושת היציבות ואת המסגרת שתקנה לכם התכנית המקדימה.

 

כך או כך, עצתי בעניין הזה ברורה. הסתפקו תחילה בכתיבת תכנית בסיסית, בקווים כלליים ביותר. אל תתנפלו על כתיבת תכנית יסודית מדי. כתבו לא יותר משני עמודים אשר יתארו את הרעיון המרכזי של הספר, את הדמות הראשית ואת העלילה הצפויה בקווים גסים וכלליים בלבד. אפשרו לעצמכם חופש פעולה לכתיבה חופשית לפחות בשלבי הכתיבה הראשונים. רק בהמשך, לעתים ממש בשלהי תהליך הכתיבה, כאשר צברתם תנופה, פיתחתם עלילה מתקדמת שלבשה צורה ממשית של סיפור, בראתם דמויות רבות, רק אז הכנת תכנית תהיה אפקטיבית ועשויה לשרת אתכם היטב.

 

לעתים גם הסופרים שאינם מתלהבים משיטה זו, נאלצים להיצמד בשלב מתקדם בכתיבה לתכנית מסודרת. ריבוי הדמויות, מורכבות העלילה, סדר המאורעות הכרונולוגי שהתבלגן, כל אלה מחייבים לעתים עריכת סדר חדש במהומה, אחרת אתם עלולים ללכת לאיבוד בדרך, לתפור באופן גס ולא אמין את העלילה, לבלבל כרונולוגית בין סדר מאורעות, להתפזר ולהתקשות לחבר בין הקצוות, אפילו לשכוח את שמות הדמויות ואת מקומן בעלילה. תכנית מקדימה בשלב מתקדם בכתיבה היא כורח המציאות. היא תאפשר לכם להשליט סדר בעלילה שפיתחתם עד כה, ולהמשיך ממוקדים ומסודרים לקראת הישורת האחרונה. לכן עצתי היא להימנע מכתיבת תכנית מקדימה מפורטת ויסודית מדי עוד בטרם התחלתם את תהליך הכתיבה, אינכם זקוקים לה בשלב זה, תזדקקו לה בהמשך כשתגבשו כבר סיפור אפוי למחצה.             

 

 

כתיבה תוך כדי תנועה

 

טכניקת כתיבה נפוצה נוספת היא לצאת למסע הכתיבה ללא תכנית מקדימה, ללא יעד, ללא מפות וללא מדריך טיולים – להתוות את העלילה תוך כדי תנועה ובזמן אמת. שאו תרמיל גב קטן על גבכם, ציידו אותו בתשוקת כתיבה ובסקרנות וצאו לקראת הלא נודע. הדבר היחיד החשוב שתצטיידו בו הוא דרכון הנוסעים, ובמובן הספרותי דרכון זה הוא הסצנה המחוללת – סצנה מסקרנת ומטלטלת שדרכה תצאו למסע הכתיבה המרתק. פרט לסצנה זו אינכם נדרשים להצטייד בדבר. את הדמויות תפגשו בדרך. כך גם את התפניות החדות בעלילה ואת ההתרחשויות שאתם עצמכם תתוו. 

 

טכניקה זו תאפשר לכם לחוות את חוויית הכתיבה באופן הקרוב ביותר לחוויית הקריאה שתרצו להגיש לקוראיכם. כשם שהקורא מתנהל בערפל מסתורי במהלך הקריאה ואינו יודע איזו תפנית או איזו הרפתקה יזמן לו העמוד הבא, כך אני מציע לכם לחוות את חוויית הכתיבה. טכניקה זו הופכת את הכתיבה למרתקת ומסעירה. אני רוצה לקוות שאדם הנוטל על עצמו משימה כה תובענית ומתישה כמו כתיבת רומן, מבקש גם ליהנות ממנה, לחוות חוויה מסעירה ומסקרנת, לאתגר ולהפתיע את עצמו בחשיבה המצאתית, ביכולת אלתור, במיצוי כושר הכתיבה כל יום מחדש, אחרת אינני רואה כיצד ניתן לצלוח חודשים ארוכים של כתיבה צפויה מראש.

 

קדימה, מתחילים לכתוב את הרומן שלנו תוך כדי תנועה...

 

תחילה התרכזו בכתיבת סצנה אחת בלבד. הסצנה המחוללת. סצנה זו, כאמור, תשמש כדרכון הכניסה שלכם למסע הכתיבה הארוך והמרתק העומד בפניכם. מתוך סצנה זו תיסלל העלילה מבלי שבשלב זה תדעו לצפות את מסלולה, את הסתעפויותיה ואת זהות הדמויות שיצטרפו אליכם למסע. זה הזמן להתיישב משוחררים מול המחשב. הסירו מכתפיכם את עול ההחלטה כבדת המשקל שלקחתם על עצמכם לכתוב רומן, והתכוננו לכתוב רק סצנה אחת בלבד. סצנה משמעותית, כתובה באופן הטוב ביותר שאתם יכולים להפיק. הקדישו לכתיבתה את מרב הכישרון והמחשבה. התייחסו אליה כמי שנולדה להתקיים בזכות עצמה. הדחיקו כל ספק שמתעורר בכם שמא אין בה כדי לפתח אותה לרומן שלם, פשוט כתבו אותה. השקיעו בה את כל מרצכם, כישרונכם ויצירתיותכם.

 

את הרומן "גלגולו של ציור הנבואה", שעליו אני שוקד בימים אלה, פתחתי בסצנה אחת שניקרה במוחי זמן רב וביקשה להיכתב. פרט לאותה סצנה לא היה לי כל מושג כיצד ייראה הרומן שאכתוב וכיצד תתפתח העלילה מאותה סצנה. זו סצנה שלא הרפתה – עיתונאי ותיק יושב בפינת המערכת וכותב אל תוך הלילה, לבדו. בחושך מוחלט. מול מסך זוהר ומרצד. הוא מעשן מקטרת ולוגם קפה אחר קפה כדי להסיר כאבי ראש עזים שתוקפים אותו, קודח במחשבות מדאיגות על לילותיו הסוערים עם המנקה הצעירה בשעות הלילה הקטנות במערכת, על רעיונות הנקם בעורך העיתון החושד במעלליו ומבקש לפטרו, על יחסיו ההולכים ומידרדרים עם אשתו, על הכאוס הגדול השורר בחייו, על הקולות המפחידים העולים במערכת השוממת. עד שפתאום מכריעים אותו כאבי הראש, והוא לוקה בשבץ, מתמוטט וצונח חסר הכרה אל הרצפה כשאין נפש חיה במערכת שתושיט לו עזרה.

 

אני מניח שלעובדה שעבדתי במשך יותר מעשור כעיתונאי וביליתי לילות ארוכים במערכת העיתון השוממת, הייתה השפעה לא מודעת על בחירת הסצנה הזו שצפה מתוך זיכרון ישן. דמותו המסתורית של העיתונאי, אווירת המסתורין והחשש בשעת לילה מאוחרת במערכת העיתון לא היו זרות לי. את הסצנה הזו שהחלה עם עזיבתה של המנקה את המערכת בשעת לילה מאוחרת ועד שהעיתונאי התמוטט חסר הכרה לפנות בוקר, תיארתי במדויק על פני שבעה עמודים. בשלב זה של הכתיבה עדיין לא היה לי כל מושג כיצד ואם אפשר לפתח את הסצנה הזו לרומן שלם. אם אתם סקרנים לקרוא את הסצנה במלואה לחצו כאן.

 

כעת, לאחר שהעליתם על הכתב את הסצנה המחוללת, עליכם לקדם את העלילה. זהו השלב החשוב הבא בתהליך הכתיבה. לצורך כך תצטרכו לשאול את עצמכם כמה שאלות שעשויות לסייע בידכם לפתח את הסצנה שכתבתם: מה הוביל את הדמות למעשה? מה קדם להתרחשות המתוארת בסצנה? כיצד אפשר לחולל בה תפנית? האם דמות נוספת, חדשה, יכולה להיות שותפה לסצנה ולקדם אותה? בדוגמה שהצגתי, שאלתי את עצמי מה גרם לעיתונאי להתמוטט? האם הוא יחיה או ימות? כיצד יתעורר כשתשוב אליו הכרתו? האם הייתה יד מכוונת בדבר? האם אשתו הנבגדת יודעת על מעשיו בלילות? האם בעלה של המנקה חושד בדבר? כיצד אפשר להמשיך מכאן? כל אלה יסייעו לנו להחליט כיצד נפתח את העלילה. כל האפשרויות עומדות בפנינו, אין כל תכנית מקדימה שתכתיב לנו מראש את השתלשלות האירועים. אנו אלה המתווים את העלילה תוך כדי תנועה.    

 

בימים הבאים לאחר כתיבת הסצנה המחוללת תחפשו קצה חוט שיוביל אתכם לפיתוחה. זו יכולה להיות תשובה מסקרנת לאחת השאלות העולות מהסצנה, תובנה כלשהי שעשויה להוביל לתפנית מפתיעה, מחשבה על דמות חדשה נוספת שנבקש לשלב בהמשך לסצנה או לפניה, או רעיון להתרחשות שקרתה לפני הסצנה המחוללת. מחשבות אלה יעסיקו אתכם מרבית יומכם. במשך ימים ארוכים לאחר כתיבת הסצנה הסוערת שתיארתי קודם בספרי "גלגולו של ציור הנבואה", חיפשתי קצה חוט שיאפשר לי לפתח את העלילה מהסצנה המחוללת. המחשבה כיצד להתקדם מאותה סצנה שבה מתמוטט העיתונאי בשעת לילה במערכת, הטרידה אותי מרבית שעות היממה. פסלתי עשרות אפשרויות שעלו במוחי, שהוא מת משבץ, שהוא הותיר אחריו סוד אפל, שאשתו הנבגדת עומדת מאחורי המעשה, אולי זה בעלה של המנקה, ועוד ועוד רעיונות שעלו בהתלהבות ונפסלו כלעומת שהופיעו. השקעתי שעות ארוכות של הרהורים ומחשבות כיצד לפתח את הדף הבא מתוך הסצנה. זה תפס אותי בכל מקום שבו שהיתי, בתור לקופת חולים, בישיבות מחלקה בעבודה ובצפייה בטלוויזיה.

 

בשלב זה שבו אתם נדרשים לפתח את העלילה מתוך הסצנה המחוללת, הסכנה הגדולה האורבת לכם היא בחירה באפשרות הבנלית, הנוחה, המוכרת וההגיונית ביותר, המבטיחה התקדמות חלקה בתהליך הכתיבה. חשוב שתדעו, קבלת החלטה שגויה בצומת החשוב הראשון שהגעתם אליו, עלולה להפנות אתכם לדרך צפויה ומוכרת שבה חלפו סופרים בינוניים וצעירים רבים לפניכם. אם אתם מבקשים לרתק את הקורא ולגרום לו להמשיך להקדיש מזמנו היקר לספרכם הצנוע, תצטרכו להתאמץ מאוד כדי להעניק לו את חוויית הקריאה המרתקת שהוא מצפה לקבל. התאמצו, נוסו על נפשכם מפני בחירה קלישאתית, קבלו החלטה מפתיעה, מאתגרת ויצירתית שתעורר בקורא עניין, הפתעה, השתאות ותדהמה, גם אם היא תדרוש מכם להזיע בתהליך הכתיבה.

 

כשנדרשתי לפתח את הסצנה המחוללת בספרי "גלגולו של ציור הנבואה", עמדו בפניי אפשרויות נוחות רבות שמהן יכולתי להתקדם בכתיבת הרומן, אך זנחתי אותן כלעומת שבאו. חיפשתי התפתחות מפתיעה, מאתגרת, שונה, שלא רק תפתיע את הקורא, אלא תזרוק אותי למחוזות לא צפויים, זרים, מסקרנים, שאכנס בשעריו של עולם חדש, לא מוכר, שאצטרך לערוך תחקיר מעמיק כדי שאוכל לנוע במרחב החדש שיצרתי, ללמוד ולחשוף דרכו גם את הקורא לעולם חדש. כפי שאמרתי, הכתיבה יכולה להיות עבורכם מלאכה מרתקת ומרחיבת אופקים, אך עליכם מוטלת האחריות לחתור לכך ולאתגר את עצמכם בבחירות הנכונות. במשך שבועות ארוכים חיפשתי את קצה החוט שיוביל אותי לשם.   

 

ואז לפתע פתאום זה קרה. במהלך נסיעה על הכביש המהיר התגלה לי קצה החוט, ניצתה בי התשובה. פניתי לצד הדרך, ובמשך שעה ארוכה כתבתי את העמודים הבאים בספר. הכול התפרץ כפקק הניתז מבקבוק שמפניה. הכתיבה שטפה, העלילה הצמיחה תפנית מפתיעה כאילו התעקשה להיכתב כך. לסקרנים שבכם, ולאלה הדואגים לשלומו של העיתונאי שעזבנו קודם לכן שרוע חסר הכרה על רצפת המערכת, אספר רק שמרגע ששבה אליו הכרתו, כל זיכרונותיו השבים אליו מתבררים כזיכרונות מגלגולו הקודם כצייר אימפרסיוניסטי בצרפת של המאה השמונה-עשרה. לתדהמת קרוביו, הוא מתנהל וחי במציאות כפולה כמי שחווה את גלגולו הקודם, וכל הדמויות הסובבות אותו, בזהויות אחרות לחלוטין, נמצאות אתו בעיצומה של התרחשות מטלטלת בעת מלחמת האזרחים בפריז לפני כמאתיים שנים. אם אתם סקרנים לקרוא כיצד פיתחתי כך את הסצנה המחוללת, אתם מוזמנים ללחוץ על הקישור הבא לפרק השני בספר "גלגולו של ציור הנבואה" – לחצו כאן.

 

מובן שיכולתי לבחור באפשרות נוחה יותר, ריאליסטית, מוכרת. אך כשבחרתי לכתוב רומן, לא ביקשתי לעצמי חיים קלים, ביקשתי להעניק לקורא יצירה מושקעת ומסקרנת בתמורה לכספו, לזמנו היקר ולציפיותיו ממני הסופר. בתהליך הכתיבה חייב הקורא להופיע לנגד עיניכם. בבואתו צריכה להשתקף לכם מבעד למסך בכל פעם שתידרשו לקבל החלטה חשובה. אם מה שמנחה אתכם הוא לסיים ולרוץ לספר לחבר'ה בפייסבוק שכתבתם ספר, עדיף שתוותרו על התענוג. כשבחרתי באפשרות המפתיעה הזו לפיתוח העלילה מתוך הסצנה המחוללת, גזרתי על עצמי שעות ארוכות של תחקיר ולמידה. נדרשתי לחקור שני נושאים שידיעותיי בהם היו קלושות ביותר. האחד מתחום תולדות האומנות, והאחר היסטורי. כך מצאתי את עצמי קורא בשקיקה ספרי אומנות מרתקים וביוגרפיות על גדולי הציירים האימפרסיוניסטים, ונובר בספרי ההיסטוריה בעניין רב על מלחמת האזרחים בצרפת של סוף המאה השמונה-עשרה. בלא תחקיר מעמיק ומקיף לא הייתה זכות קיום לרומן.   

 

התהליך של כתיבת סצנה וחיפוש קצה חוט שיוביל להמשך פיתוח העלילה, חוזר חלילה לאורך כל תהליך הכתיבה. זהו חיפוש מתמיד אחר קצה חוט המוביל מסצנה אחת לאחרת תוך הקפדה על רצף רעיוני מסקרן ביניהן. כך נרקמת העלילה עד סופה, עקב בצד אגודל. תמצאו את עצמכם מפתחים אותה באפלה מוחלטת, רואים את המטר הראשון בלבד בדרך הפתלתלה, צומחים יחד עם התפתחות העלילה והדמויות. למעשה, מתוך הסצנה המחוללת יתפתח הרומן כולו. יצאו ממנה הסתעפויות רבות, קדימה ואחורה, בלי חוקיות. אין הכרח שהסצנה המחוללת שבה פתחתם את מלאכת הכתיבה, תהיה בסופו של דבר גם הסצנה הפותחת את ספרכם. ייתכן מאוד שבהמשך תחליטו להקדים את הסצנה בפתיחה שונה, במאורעות נוספים, בהקדמה על הדמויות, או ייתכן אפילו שתחליטו לדחוק את הסצנה לפרקים מאוחרים יותר.

 

למעשה, מרגע שתתחילו לפתח את העלילה מתוך הסצנה המחוללת, יתחיל מסעכם המרתק. מעתה תחיו את הרומן בזמן אמת, בעודו נרקם על-ידכם, ממש בעת התרחשותו, מבלי לדעת לאן אתם מקדמים את העלילה. בכל יום שיחלוף, תשתלט על חייכם העלילה. הכתיבה תלווה אתכם שעה-שעה, יום ולילה. תתנהלו תחת אווירה אפופת מסתורין וחיפוש מתמיד אחר קצה חוט שיחלץ אתכם מהתרחשות אחת ויוביל אתכם לאחרת. היצירה תסעיר את חייכם במשך חודשים ארוכים של כתיבה קדחתנית. הדמויות שתבראו, יתפרצו לשגרת יומכם כאילו השתלטו על חייכם, העלילה המפותלת תטלטל את מצב רוחכם בתפניות חדות ומפתיעות ותשאב אתכם לתוכה. שנתכם עלולה לנדוד, ויקיצות מוקדמות יזעיקו אתכם סהרוריים למחשב בשעות לא שגרתיות. 

 

בשיאה של העלילה ייתכן שיראו עליכם את אותותיה, ראו זאת כאזהרת מסע. כתיבת רומן מלווה בתהליך נפשי ופיזי. אם לא הורגלתם עד היום לישיבה ממושכת ולמצבי לחץ משתנים, כדאי מאוד שלא תופתעו מההשלכות הבריאותיות. המציאות והבדיה יהיו כאחד. מי שחווה תהליך כתיבה בטכניקה זו, יעיד שאיני מגזים. חוסר הידיעה כיצד תתפתח העלילה, היעדר אותה תכנית מקדימה כובלת, הוא האמצעי המסייע לנו לרקום את העלילה צעד אחר צעד בחיפוש מתמיד אחר המשכיות ואחר תפניות בעלילה.

 

היתרונות בטכניקת כתיבה זו רבים. חוויית הכתיבה מושלמת. תתפקדו בו-זמנית כסופרים שקדנים וכקוראים סקרנים המצפים לבאות מבלי שתדעו מה יתרחש בעמוד הבא. הגמישות רבה, היצירתיות בלתי מוגבלת, שום תבנית קבועה מראש לא תגביל אתכם בהתוויית העלילה. אולם טכניקה זו, בניגוד לספרים הנכתבים על-פי תכנית סדורה מראש, תדרוש מכם התמסרות מוחלטת לכתיבה והקפדה על רצף והמשכיות בכתיבה עד סופה. הפסקה ממושכת עלולה להרחיק אתכם מקצה החוט המחשבתי היחיד שבו אתם נאחזים כל העת, עד שתתקשו לשחזר  את אותה תשוקת כתיבה. סופרים הרצים למרחקים ארוכים בכתיבה ארוכת שנים, תוך הפסקות כתיבה ממושכות, עדיף שיתרחקו מטכניקה זו ויאמצו טכניקת כתיבה מסודרת על-פי תכנית ידועה מראש.          

 

 

הכנת תכנית עזר

 

כבר עברתם כברת דרך משמעותית בתהליך הכתיבה, פיתחתם בסערת כתיבה את העלילה, רקמתם סיפור מפותל וגדוש באירועים ובהתרחשויות, יצרתם דמויות ססגוניות ומרתקות, ונראה שאתם בדרך הנכונה, מלאי רעיונות ופוריים במחשבות קודחות על המשך פיתוח העלילה. מחשבה רודפת מחשבה, וצימאון הכתיבה לא נפסק. בשלב זה יצירתכם עדיין אינה מהודקת, זו אפילו אינה הטיוטה ראשונה. ייתכן כי בלהט הכתיבה נפלו טעויות בסדרם הכרונולוגי של האירועים ושל הסצנות שכתבתם, ייתכן שהותרתם פערי מידע שיחסרו לקורא או יגבילו אתכם בהמשך כתיבת הרומן, ייתכן כי רצף האירועים שהתוויתם אינו הגיוני ואינו יכול להתקיים באופן שבו מיקמתם אותם, ייתכן כי ריבוי הדמויות הוביל לבלבול בשיבוצן באירועים השונים או אפילו בשמן, ייתכן מאוד שאתם עצמכם חשים אבודים בתוך גודש המידע וריבוי האירועים הסבוכים שהעליתם על הכתב בסערת כתיבה.

 

זה הזמן לקחת נשימה עמוקה. רגע לפני שתמשיכו במלאכת הכתיבה, לפני שהכשלים החבויים בעלילה יתבררו בהמשך כאבני נגף שיעמדו בפניכם, ולפני שהבעיות יחריפו ויפגעו ביכולתכם להשלים את כתיבת הרומן, עצרו רגע, זה הזמן לעשות סדר במחשבות ובעלילה – הגיעה שעתה של התכנית המקדימה. מאחר שהיא נחוצה רק כעת, בשלב מתקדם בעלילה, ומאחר שהיא נכתבת בדיעבד כשהעלילה מפותחת דיה, נכנה אותה תכנית עזר, אך היא תיראה בדיוק כפי שאמורה להיראות תכנית מקדימה. היא נחוצה לכם עכשיו יותר מאשר בתחילת התהליך. התועלת שתמצאו בה בשלב זה, רבה. בלעדיה כמעט לא תוכלו להמשיך לפתח את הרומן בצורה בהירה ומפוקחת.

 

מטרתה של התכנית בשלב זה איננה להתוות את המשך העלילה בלבד, אלא בעיקר להכניס סדר והיגיון בסיפור שנכתב עד כה, ולהאיר מעט באורות ערפל את כברת הדרך שנותרה לסיום כתיבת הרומן. לצורך הכנתה תידרשו לחזור ולקרוא ביסודיות את כל החומר שכתבתם עד כה, להעלות על הכתב בקווים כלליים או בפירוט את סדר המאורעות, לציין את הזמנים והתאריכים שבהם התרחשו האירועים, לשבץ את הדמויות במקומן, לבדוק שקיים קשר ורצף הגיוני בין המאורעות ולוודא שלא השארתם פערי מידע או חורים בעלילה. כעת, כשתכנית העזר מוכנה, התייחסו אליה כאילו נכתבה ביום הראשון.

התכנית תהיה לכם לעזר. תוכלו להציץ בה מדי פעם בפעם כדי לוודא שאינכם סוטים מהסדר הנכון, שאינכם טועים בשמות הדמויות או בשיבוצן באירועים הנכונים, שלא קיימים פערי מידע, שאין דמויות מיותרות שניתן להשמיט. בהמשך עדכנו את התכנית בהתאם להתפתחות העלילה שאתם רוקמים. אתם המובילים, אתם היצירתיים, אתם משוחררים לכתוב כרצונכם – התכנית אינה יותר מאשר כלי עזר המסייע לכם לראות את התמונה כולה ולהימנע מכשלים ומטעויות.

השתמשו בתכנית כמפת דרכים במסע ניווט. סמנו כל שביל וכל דרך שאתם צועדים בהם על גבי המפה (תכנית העזר). ציינו את שמות המקומות שאתם חולפים על פניהם, את שמות עוברי האורח שחולפים על פניכם או צועדים יחד אתכם (דמויות), ציינו את הזמנים והמועדים כך שתתקבל לנגד עיניכם התמונה הרחבה והמפורטת שתסייע בידכם לא ללכת לאיבוד בסבך השטח הקשה ולנווט היטב את דרככם אל היעד הסופי.

 

ייתכן כי בשלבים מתקדמים יותר תחושו צורך להתנתק מהתכנית, לפרוס כנפיים ולעוף לבד. זה ייקרה כשתחושו שאתם שולטים באופן מלא בעלילה ומכירים בה כל פרט. כאן תגיע התכנית לסיום דרכה. אל תשליכו אותה לפח. אמנם היא סיימה את תפקידה החשוב, אך שמרו אותה, ייתכן כי בעוד כמה שנים, כשהרומן שלכם יהפוך לרב-מכר עולמי, תגלו עניין נוסטלגי במסמך המקומט שסייע לכם כה רבות בכתיבת הרומן.

לינק.jpg

חזרה לעמוד הבית

כל הזכויות שמורות לדני ואזנה

שחקים הוצאה לאור

טלפון: 050-7876766

כתובת מייל: daniozana@gmail.com

האתר נבנה במערכת wix

כניסות לאתר:

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now