לעשות כסף בהוצאה עצמית

רבים הפונים למסלול של הוצאה עצמית מפנטזים על רווחים כספיים גבוהים יותר מאשר אלה המציעות ההוצאות לאור. אמנם זה אפשרי בהחלט, אך הדבר יתממש רק אם תתנהלו בתבונה ובמרץ ותשקיעו מאמץ בכל אפיקי המכירה. ראשית, אל תפתחו ציפיות מופרזות מדי מאפיק המכירה באמצעות החנויות ורשתות הספרים. אמנם הספר כולו שלכם, אך עדיין תצטרכו לחלוק את רווחיו עם הרשת ועם המפיץ, ובקיזוז עלויות ההפקה והדפוס שהשקעתם מכספכם, יתברר לכם כי הרווח הכספי שנותר בידכם, אינו מה שחלמתם עליו. פרט נוסף שעליכם לזכור, הוא שצפי היקף המכירות בחנויות של ספר היוצא לאור בהוצאה עצמית, אינו גבוה. אם לא מדובר בסופר ותיק בעל שם או באישיות ידועה ומסקרנת, הרי שרשתות הספרים לא יצאו מגדרן לרכוש מספר עותקים גדול של ספר שיצא לאור בהוצאה עצמית, וודאי שלא ימהרו להציבו בחזית חלון הראווה.

 

נסכם ונאמר שסופרים ידועים אשר הוציאו לאור את ספרם בהוצאה עצמית, עשויים להפיק תועלת רבה יותר ממכירתו ברשתות, אך לסופרים הצעירים והאלמונים לא ממש מומלץ לרוץ לבנק ולהתחייב על משכנתה על בסיס תחזית המכירות בחנויות. מובן כי התועלת והחשיבות שבמכירה באמצעות החנויות הן רבות מטעמי איכות, יוקרה ומעמד ספרותי, אך כאן במאמר אנו עוסקים בשיקולים כספיים בלבד.

 

אין הכוונה לרפות את ידיכם ולזרוע בכם פסימיות. אך חשוב שהתמונה המלאה תעמוד לנגד עיניכם כדי שתקבלו את ההחלטות הנכונות. פוטנציאל הרווח המשמעותי של סופר צעיר ממכירת ספרו שיצא לאור בהוצאה עצמית, יגיע דווקא מאפיקי המכירה הישירים: מכירות מרוכזות ישירות לצרכן, לארגונים ולמוסדות גדולים ללא עמלות הרשתות והמפיץ הן שעשויות להניב לכם את ההכנסה הכספית המיוחלת. לצורך כך יהיה עליכם לכתת רגליכם ולעמול קשה, לעניין גופים מוסדיים ופרטיים ברכישת ספרכם (ועדי עובדים, עמותות ועוד), להשיג אישורים להצבת דוכנים בשבוע הספר ובאירועים ספרותיים אחרים, למכור באמצעות החנויות המכווננות ברשת, לחשוב בגדול ומחוץ לקופסה.

 

סופרים רבים שפעלו בדרך זו, מעידים על הצלחה מסחרית לא מבוטלת. פורץ הדרך בנושא זה הוא הסופר אילן הייטנר, שפרסם את ספרו הראשון בהוצאה עצמית וזכה להצלחה מסחרית מסחררת.

לכן יש לזכור, כדי להפיק רווח כספי מספרכם יהיה עליכם לעמול קשה ולא להתבונן בו מהצד באדישות ובסיפוק מעצם קיומו על מדף הספרים בסלון ביתכם. דחפו אותו קדימה, התקשרו בחוזה למפיץ מנוסה שיכניס אותו לחנויות, קדמו אותו ברשתות החברתיות, הציגו אותו למכירה באמצעות החנויות המכווננות ברשת, נסו לעניין גופים מוסדיים ופרטיים במכירתו המרוכזת, או פשוט קראו שוב את המאמר שכתבתי בנושא שיווק ויחסי ציבור ופעלו על-פיו (לחצו כאן).

 

דרך נוספת להרוויח רווחים כספיים מספרכם היא להגיש מועמדויות לפרסים ספרותיים. כן, גם זה שיקול בהגשת מועמדות, גם אם שום סופר לא יודה בכך בפה מלא. פרט ליוקרה ולהיבטים הספרותיים מחמיאים שבהם לא נדון כאן, הפכו פרסים אלו למקור מימון נוסף שסופרים רבים לוטשים את עיניהם אליו. תקציבים רבים מופנים לפרסים שנועדו לעודד את המשך קיומה של התרבות והספרות הישראלית ולתמוך בה. תארים אלה המוענקים לסופרים, מזכים אותם לרוב בפרסים כספיים נאים ומאפשרים את המשך קיומם המקצועי. בראש רשימת הפרסים היוקרתיים ניצב כיום פרס ספיר שמעניק אחת לשנה מפעל הפיס בתחום הסיפורת (מובן כי יש החולקים על כך לרבות סופרים מוכרים אחדים המסרבים בתוקף להגיש את מועמדותם לפרס). אם אתם מכוונים גבוה, כדאי שתדעו שהפרס הראשון עומד על סכום של 150 אלף שקלים. סכום מכובד לכל הדעות, אך בואו נישאר צנועים ועם הרגליים על הקרקע. פרסים מקומיים המוענקים ביישוב שבו אתם מתגוררים, אף הם ראויים ומחמיאים.

 

דרך נוספת להגדלת הרווחים היא כמובן הפחתת ההוצאות בשלבי הפקת הספר. אין הכוונה להתפשר על מקצועיותם של העורך, של המעמד ושל המעצב או להגביר את כושר המיקוח מול בית הדפוס, אלא לפעול לקבלת מלגות וקרנות מימון טרם ההפקה. יש אף הפונים לנתיב של מימון המונים, שעליו נרחיב בהמשך במאמר נפרד. הדבר עשוי להקטין את הוצאות ההפקה ואף לחסוך אותן. ערכו סקר מקיף על כל הגופים המעניקים מלגות ובדקו אם אתם עומדים בקריטריונים הדרושים לקבלתם (מאמר בנושא זה אשר ירכז עבורכם את מקורות המימון יעלה כאן בקרוב). זכרו, גופים העשויים להתעניין ולהפיק תועלת מהספר יהיו מוכנים לממן אותו באופן חלקי או מלא.

 

דרך נוספת להקטין עלויות ולהגדיל את הרווחים היא יצירת שיתופי פעולה. זה יכול להתבטא בזכויות משותפות על הספר עם משקיע שמאמין בכם, או אפילו בכתיבת ספר במשותף עם סופר נוסף שיחלוק עמכם בעלויות. אמנם קשה לראות איך זה קורה בספר פרוזה, אך ספרי עיון רבים שכתבו צמדי סופרים, יוצאים לאור ומצליחים הן מבחינה ספרותית הן מסחרית. יחד עם זאת, יש לזכור כי גם התמלוגים מתחלקים בין שני הסופרים.

 

קצת מספרים

זהו, המוצר מוכן למכירה. כל שעלינו לעשות הוא לקבוע את מחירו הנקוב לצרכן – המחיר הקטלוגי. במקרה שלנו הצרכנים הם הקוראים היקרים. כדי לחשב את גובה האחוזים שיישארו בידנו ממכירתו של הספר, נפחית ממחירו הקטלוגי את עלויות ההפקה, את הוצאות הדפוס וההפצה ואת התמלוגים שגובות החנויות. אם כן, על-פי אילו קריטריונים נקבע את מחירו הקטלוגי של הספר? לקביעת המחיר הקטלוגי שני היבטים המחייבים התייחסות – ההיבט הפסיכולוגי וההיבט הכלכלי. בהיבט הפסיכולוגי קביעת מחיר נמוך מדי עלולה להותיר בקורא רושם שלילי על הספר. הוא עלול להתקבל כספר נחות וזול. בנוסף, הוא עלול להותיר את הסופר עם תמלוגים נמוכים עד כדי הפסד כספי. מצד שני, קביעת מחיר גבוה מדי עלולה להרחיק את הקונים מהספר, ואלה יעדיפו לרכוש את ספריהם של הסופרים המוכרים יותר אשר נמכרים במחיר זהה. בהתאם לשיקולים אלו על הסופר לחרוץ ולקבוע את מחירו הסופי של הספר.

 

מחיר קטלוגי של 68 שקלים עבור עותק מספרכם הוא מחיר סביר ומקובל בהחלט כיום עבור מרבית הספרים הנמכרים בחנויות הספרים. הוא עשוי להותיר בידי המחבר סכום תמלוגים צנוע ומכובד ולא להבריח מפניו את הקוראים.

 

כיצד מתקבל סכום זה? כמו בכל תחום עסקי כדי להעריך את הרווח הכספי שיכול המוצר להניב, יהיה עלינו לקזז בחשבון פשוט את עלויות ההשקעה וההוצאות השונות ממחירו הנקוב של המוצר, במקרה זה – הספר. עלויות ההפקה משתנות בדרך כלל על-פי טיב העבודה שביקשתם לשאוף אליה ועל-פי ניסיונכם העסקי, שימנע מכם לעשות טעויות ולקבל החלטות עסקיות שגויות או לחלופין יסייע בידכם להתמקח עם בעלי המקצוע ולחסוך בעלויות. משתנים אלה יקלו או יכבידו על הוצאתכם. במאמרים השונים באתר התייחסתי לעלויות ההפקה בכל שלב ושלב בתהליך ההוצאה לאור. אתם מוזמנים לקרוא ולגזור מכך את הרווח הסופי שיישאר בידכם. מובן שעבדכם הנאמן עשה זאת עבורכם. אציין כאן רק את השורה התחתונה, החשובה. בסופו של דבר, לאחר הפחתת עלויות הפקה, הוצאות דפוס והפצה, יקבל הסופר בממוצע כ-17% ממחירו של כל עותק שנמכר מספרו בחנויות וברשתות הספרים, כלומר 11 שקלים. עכשיו תעריכו כמה ספרים תצטרכו למכור כדי לעמוד ברווח הראוי בעיניכם. בהצלחה!