להוציא לאור

​להוציא ספר לאור זו משימה מורכבת. היא דורשת התמצאות בכל שלבי ההפקה, היכרות עמוקה עם עולם הספרים ותשוקה גדולה. אם אתם מאמינים שכתב ידכם ראוי לצאת לאור, הכינו את עצמכם למסע מרתק, שבמהלכו תפגשו אנשי

מקצוע רבים​, תגלו את הגינה המטופחת בחזית עולם הספרים ואת החצר האחורית המוזנחת והמנוכרת, תחוו ריגושים, תנחלו מפלות ותגשימו חלומות.

מרגע הקלדת האות הראשונה של ספרכם ועד צאתו לאור תמצאו את עצמכם עומדים בפני אין-ספור צומתי החלטה. חלקם שוליים, אחרים משמעותיים, אשר עלולים לעכב אתכם בתהליך הכתיבה וההוצאה לאור, או חמור מכך, לפגום בספרכם. בשלב הכתיבה תמצאו את עצמכם בודדים בצומת – את קבלת ההחלטות תאלצו לקבל ביניכם לבין עצמכם. איש לא ידע טוב יותר מכם כיצד לעצב את דמות הגיבור המבוססת בספרכם על דמות משמעותית מעברכם, וכיצד להתוות את העלילה המפותלת כפי שעולה בדמיונכם. זה אתם מול הדף, או נכון יותר, מול המקלדת. מנגד, בשלב ההפקה תמצאו לצדכם בעלי מקצוע רבים אשר אמונים על מלאכת ההוצאה לאור. איש-איש בתחום מומחיותו: עריכה לשונית, הגהה, עימוד, עיצוב, דפוס ועוד.

אם ספרכם התקבל בהוצאת ספרים גדולה, הרי שמעורבותכם במרבית שלבי הפקת הספר תהיה זניחה. אנשי המקצוע שיופקדו על המלאכה מטעם ההוצאה, יעשו עבורכם את מרבית העבודה. אמנם בשלב העריכה הספרותית עדיין תחושו חלק בלתי נפרד מהעשייה, אך ככל שההפקה תגלוש לשלבים מתקדמים יותר, כך יפחת באופן משמעותי חלקכם בתהליך העבודה. את מרבית ההחלטות יקבלו בעלי מקצוע המומחים בתחומם בהתאם לשיקוליו הבלעדיים של המו"ל.

לעומת זאת, אם בחרתם להוציא לאור את ספרכם בהוצאה עצמית, הרי שמעתה תצטרכו לקבל על עצמכם את האחריות המלאה על המלאכה כולה ולפעול כמוציא לאור לכל דבר ועניין. יהיה עליכם לבחור בעלי מקצוע, לקבוע פגישות עבודה, לקבל החלטות, לשקול עלויות כספיות, לתזמן משימות, לנהל משא ומתן, לפקח על תהליכי עבודה, לערוך בקרת איכות, לשווק ולהצליח עסקית. זוהי אינה משימה פשוטה. בעלי המקצוע אמורים לסייע בידכם ולתרום מניסיונם הרב בכל צומת החלטה, אך אם תגיעו מבולבלים ונטולי ידע בסיסי בתחום הרלוונטי, הדבר עלול להיות בעוכריכם. חשוב להגיע מוכנים לקראת כל שלב בהפקת הספר, ללמוד היטב לקראת מה אתם הולכים, לשלוט בשיקולים שצריכים להנחות אתכם בעת קבלת ההחלטות, ולדעת לזהות מהמורות ומכשולים שעלולים לעמוד בפניכם – ולהיזהר מפניהם. למעשה, עליכם לתפקד כמי שברשותם הוצאת ספרים צנועה ושספרם הוא הסנונית הספרותית הראשונה הרואה בה אור!

מיהו מוציא לאור?

אתם ודאי שואלים את עצמכם האם הכובע החדש המעטר את ראשכם הוא אכן כובעו של מוציא לאור? בשאלה זו הרהרתי לראשונה אחרי שנדרשתי על-ידי מעצבת ספרי החדש לעצב לוגו ולבחור שם להוצאת הספרים הפרטית שלי כמקובל בהוצאה עצמית. אני מוכרח להודות שברגע הראשון הרעיון נשמע לי די מופרך. לי? הוצאת ספרים? זה תפס אותי לא מוכן. את הסבת המקצוע ייעדתי ליום סגריר אי-שם בשלהי העשור החמישי לחיי לתחום ההוראה בלבד, כך שאקדיש את כולי להוראה ולכתיבה. אבל מוציא לאור? הרי אין ברשותי לא משרד, לא מזכירת מערכת, לא עורכים, לא מעצבים, לא בית דפוס, אפילו לא פקס, אלא מחשב נייד, ידע רב, היכרות עם בעלי מקצוע ותשוקה רבה לספרים. זהו בערך כל עולמי המו"לי.

לאמיתו של דבר, מרבית הוצאות הספרים הפרטיות חסרות את כל אלה, אין להן לא בית דפוס, לא משרדים מפוארים ולא מצבת כוח אדם מרשימה, אלא מספר מצומצם של עובדים המאכלסים מרתף צנוע בבית דירות או במשרד דחוק. אני מכיר אפילו כמה מוציאים לאור מכובדים שמשרדם התכווץ באורח פלא לתוך מכשיר טלפון נייד חכם אחד, אשר באמצעותו הם מנהלים את כל עיסוקם.

נבוך מהרעיון ניגשתי למלאכת בחירת השם להוצאת הספרים. נשכבתי על הספה כשעיניי מורמות אל התקרה, ובעודי בוהה בקילוף הטיח סביב המנורה, החלו להתרוצץ במוחי הקודח שמות אפשריים. השם הנבחר לבסוף היה "שחקים הוצאה לאור". הוא נקלט מיד שם בתא הזיכרון, אך הרגיש נטע זר מהיום שהתקבל לשכונה החדשה באונה השמאלית. הקיפו אותו מכל עבר מחשבות קיומיות טורדניות ותחושת זרות.

במרוצת הימים התרגלתי ללוגו המעוצב ולשם ההוצאה שבחרתי, ומאחר שניחנתי באופי די קפדן ויסודי אף הזדרזתי להסדיר את הנושא מול רשויות המס והתנהגתי כמו שכל איש עסקים נוהג כשהוא פותח עסק חדש. אלא שכל אלה לא פטרו אותי מחשבון נפש מעמיק על זהותי החדשה בעולם הספרים. על כן, יצאתי ובדקתי מה הם הקריטריונים המגדירים מוציא לאור ומה מעמדו בנושא זה של מחבר המוציא את ספרו בהוצאה עצמית.

אם כן, על-פי ההגדרה המקובלת, הוצאת ספרים היא גוף העוסק בהוצאה לאור של ספרים ובהפצתם באמצאות חנויות הספרים ומכירה ישירה לצרכן. הגוף נקרא לעתים גם מוציא לאור (מתוך ויקיפדיה). מכאן ניתן להסיק כי על מוציא לאור לעמוד בשני קריטריונים הכרחיים, אשר בלעדיהם לא ייקרא שמו בישראל מוציא לאור: האחד, אספקת שירותי הפקת ספרים. השני, הפצת הספרים לחנויות ולצרכן.

כאן המקום להתעכב על התנאי ההכרחי השני, שכן בתנאי הראשון – הפקת הספר – עומדים כולם, החל בחברים המוציאים לאור את ספרם בהוצאה עצמית, דרך היזמים המפיקים ספרי זיכרונות לכל דכפין, ועד להוצאות לאור הקטנות והגדולות כאחת. כולם עוסקים בהפקת ספרים, מי באופן מקצועי יותר ומי פחות.

באשר לקריטריון ההכרחי הנוסף – הפצת הספרים – הרי שכאן הנושא מורכב יותר. בדרישה זו עומדות כמובן כל הוצאות הספרים המסחריות הגדולות, אשר מפיצות את ספריהן באמצעות רשתות הספרים השייכות לאותם בעלים (בעלות צולבת), מבלי שעומד בדרכן מחסום ההפצה. מדובר בפחות מעשר הוצאות השולטות בשוק הספרים, המעסיקות עשרות עובדים ומוציאות לאור עשרות כותרים בכל שנה (כנרת זמורה ביתן, מודן, כתר, ידיעות ספרים, עם עובד ועוד).

אך מה בקשר לשאר הוצאות הספרים הקטנות הפועלות בארץ, אשר במצבו הנוכחי של שוק הספרים אינן יכולות לעמוד בקריטריון ההכרחי השני? דהיינו, אינן מסוגלות להפיץ את ספריהן באמצעות הרשתות וחנויות הספרים, אף שאינן מודות בכך וזורעות אשליות שווא במחבריהם המתוסכלים. על-פי קריטריון זה, מרביתן אינן עונות להגדרה של מוציא לאור. הן עומדות כתף אל כתף אל מול שערי רשתות הספרים הנעולים בפניהן בשלשלאות ברזל ומנעולים, ובהיעדר דריסת רגל במדפי הספרים בחנויות הן אינן יכולות להבטיח לסופרים דבר למעט שירותי הפקה וליווי מתחילת התהליך ועד הדפסת הספר.

האם אבחנה גסה ושרירותית זו על-פי קריטריון ההפצה היא המגדירה את זהותו של יזם ספרותי או גוף עסקי כמוציא לאור? נדמה שלא כך הם פני הדברים. בהחלט ייתכן כי מחבר המוציא לאור את ספרו בהוצאה עצמית, יזם בנשמתו, יצליח לחדור מבעד לפרצה בשערי רשתות הספרים ויפיץ את סיפרו בכל חנויות הרשת. האם אז יענה להגדרה של מוציא לאור, אף על פי שהוציא לאור ספר בודד שלו עצמו? האם מספר הכותרים הוא הקריטריון הנכון לבחינה? ואם כן, מהו המספר המינימלי של ספרים שעליו להוציא לאור? האם די בספר בודד שהוציא לאור בהוצאה עצמית, האם שני ספרים? האם עשרה ספרים? האם מדד המכירות הוא הקובע? האם איכות הספרים והתברגותם ברשימות רבי-המכר הם הקובעים? ומה בקשר להפצת הספרים באמצעות החנויות המקוונות בלבד? האם הפצה באמצעותן בלבד תואמת את ההגדרה? מהו בעצם מעמדן של החנויות המקוונות בסוגיה זו? שכן מדובר במסלול הפצה הוויראלי והמבטיח מכולם, שמעמדו כאמצעי הפצה טרם התברר. חזרתי מבולבל יותר משיצאתי לבדיקה, אך לא נואשתי מחיפושיי אחר התשובה.

את התשובה לשאלה מיהו מוציא לאור קיוויתי למצוא במוסדות ובגופים הרשמיים שאמורים למסד את הנושא ולשקף נאמנה את המציאות. תחילה בדקתי בהתאחדות המו"לים בישראל. לא פחות מחמישים הוצאות ספרים חברות באגודה, בהן הוצאות גדולות, קטנות ואף מוציאים לאור עצמאיים. ישנן הוצאות גדולות ונחשבות שאינן חברות באגודה משיקוליהן. באתר הבית של ההתאגדות לא מופיעים קריטריונים לקבלה. בבירור טלפוני שערכתי, זאת התשובה שקיבלתי מהגורם הבכיר ביותר בהתאגדות הוצאות הספרים: "אין רישום וקריטריונים למוציא לאור. אני לא רואה שום הבדל בין מחבר שמוציא לאור בהוצאה עצמית לבין מוציא לאור בהוצאת ספרים. אני לא רואה מקום שבו הולכים לדלפק, מקבלים טופס ונרשמים כמו"ל בהוצאת ספרים, אלא אם כן אתה הולך למס הכנסה, מגדיר את עצמך כהוצאת ספרים ופותח תיק שהעיסוק שלך זה הוצאת ספרים. כדי להיות חבר בהתאגדות להוצאות הספרים יש קריטריון ברור שאומר שבשנתיים שקדמו למועד הגשת הבקשה להתקבל לחברות בהתאחדות הספרים בישראל, המועמד הוציא לאור לפחות עשרה פרסומים שכל אחד מהם הוא לא פחות מחמש מאות עותקים. זה קריטריון לחברות בהתאגדות, אבל אין שום קריטריון רשמי להגדרת אדם כמוציא לאור." יצאתי ובדקתי גם בחברת דאנאקוד, שם רשומים מאות מו"לים, בהם עשרות מחברים אשר הוציאו את ספרם בהוצאה עצמית. התשובה זהה.

מסע החיפוש של הזהות העצמית שלי בעולם הספרים הסתיים כשבידי תשובה ברורה ובהירה. מחבר המוציא לאור את ספרו בהוצאה עצמית הוא מוציא לאור לכל דבר ועניין. גם אם לא נרשמתם עדיין כחברים בהתאגדות הוצאות הספרים (נשארו לכם עוד תשעה פרסומים לחשוב על כך), גם אם טרם נחפזתם להסדיר את הנושא ברשויות המס (התייעצו עם רואה חשבון קודם לכן), עדיין תוכלו להחשיב עצמכם, בצניעות הנדרשת, כמוציאים לאור!