חוק הספרים
זה כבר סוד גלוי, חוק הספרים דחק את הסופרים הצעירים מחנויות הספרים. למעשה, הם נדחקו החוצה עוד בשלב הלקטורה בהוצאות הספרים הגדולות. ישנן הוצאות מעטות, הגונות, יש לומר, שחוסכות מהסופרים הצעירים את עוגמת הנפש הכרוכה במכתבי הדחייה ומכריזות על השהיית הליך הבחינה של כתבי היד עד הודעה חדשה. הוצאות אחרות, מנומסות ורגישות לנפשם השברירית של הסופרים, מודיעות במכתבי דחייה מנומסים על תכנית עבודה מלאה לשנתיים הקרובות. אל תטעו ותקישו מהניסוחים המחמיאים שסבב לקטורה נוסף עשוי לשכנע מישהו בהוצאה לשנות את דעתו ולפרסם את ספרכם. הניסוחים כמעט זהים בכל מכתבי הדחייה.
זוהי המציאות. אין כיום תקווה לסופרים החדשים. קולם נדם. שעריו של שוק הספרים נטרקו וננעלו בקול צרימה רמה. מי שמבקש הוכחה לתוצאה העגומה של חוק הספרים, מוזמן לדוכנים, שם בולט במיוחד היחס ההפוך ההולך וגדל בין מספר כותרי המקור לבין אלו המתורגמים. כך, בתוך הכאוס השורר בשוק הספרים, החלה להתפתח מגמה מרתקת ומהפכנית. יותר ויותר סופרים פונים לנתיב של הוצאה עצמית, והסחף רק הולך וגדל. אם בעבר היו אלה סופרים נועזים בודדים שעשו זאת בעצמם, בהם אפשר למצוא את פנחס שדה, רם אורן ואילן הייטנר, הרי שכיום גורף הסחף המרענן הזה סופרים רבים נוספים. חלקם צעירים, יזמים בנשמתם, המבקשים לפרוץ את תקרת הזכוכית של ההוצאות הגדולות. חלקם סופרים ותיקים ומוערכים המבקשים להשיב את כבודם הכלכלי שנרמס במהלך השנים.
אם תרצו, זוהי הכרזת העצמאות של עשרות סופרים שהחליטו לעשות זאת בעצמם. שוק הספרים משנה את פניו. דימוים הירוד של הספרים היוצאים בהוצאה עצמית, מתחלף בהתייחסות רצינית ומכובדת. פרסים יוקרתיים הם כיום מנת חלקם של סופרים רבים שהוציאו את ספרם בהוצאה עצמית. סופרים ידועים רבים, המתוסכלים משיעור התמלוגים הנמוך בהוצאות הגדולות, עושים חישוב מסלול מחדש ופונים לנתיב של הוצאה עצמית. סופרים צעירים בעלי כישורי יזמות, לומדים להשתחרר מהתלות בהוצאות הגדולות, לפרוץ את מחסום הכניסה לחנויות, לפרוש כנפיים ולעוף לבד.
זוהי תחילתה של מהפכה ספרותית, לא פחות. היא נישאת על כנפי ההתפתחות הטכנולוגית המנגישה את אמצעי ההוצאה לאור לאנשי הרוח, ומעמידה לרשותם אמצעי הפצה, שיווק ופרסום ללא עלות, כפי שלא עמדו לרשותם בעבר, בהם הפורמט הדיגיטלי, הרשתות החברתיות ואתרי האינטרנט למימון המונים, המסייעים בידם להתגבר על המכשול הכלכלי האחרון שעמד בדרכם.
תפקידן ההיסטורי של ההוצאות הגדולות כמעיין הנובע של תרבות הספר ושל רוח היצירה, הולך וחולף מן העולם. עידוד היצירה העברית, למרבה הצער, ננטש על-ידי חלקן לטובת טיפוח מדדים כלכליים וגרפים כספיים כעסק לכל דבר ועניין. חלקן הפכו לגופים עסקיים גרידא והותירו חלל ספרותי רוחני השואב אליו את תופעת ההוצאה העצמית. ייתכן שאני לוקה באופטימיות יתר. מי שמסתובב בחנויות הספרים, יתקשה להבין על מה אני סח. אין פלא. בחנויות הספרים השינוי עדיין כמעט אינו מורגש. מעטים הספרים היוצאים לאור בהוצאה עצמית, שהסתננו למדפי הספרים. כל זמן שקיימת בעלות צולבת של רשת הספרים ושל הוצאת הספרים, נתקשה לחוש ברוח השינוי בחנויות וברשתות הספרים. דרושה התערבות רגולטורית עמוקה ואמיצה כדי לנטרל את המונופול השלט בשוק הספרים ולפתוח את השוק בפני עולם תרבותי עשיר וססגוני המעודד את היצירה הישראלית, ערכים שאותם זנחו רבות מהוצאות הספרים בארץ.
חסמים ומכשולים לא חסרים, הכניסה לחנויות הספרים אינה קלה, ההשקעה הכספית אינה מבוטלת, ההתמסרות חייבת להיות מוחלטת, אבל עבור מי שניחן באישיות הרפתקנית ובכישורי יזמות לצד איכויותיו כסופר ואיש רוח, זוהי בהחלט הזדמנות פז ליהנות ממלוא החוויה שמציע עולם הספרים – לחוות את כל ההנאה הצרופה מרגע הקלדת האות הראשונה של כתב היד ועד שהספר יורד מהדפוס למדפים העמוסים בחנויות הספרים, לעשות הכול לבד, ללוות מקרוב את אנשי המקצוע השונים שיופקדו על הפקת הספר, להתמחות בתהליכי ההפקה, להעמיק את המעורבות בעיצוב הספר, בבחירת הפורמט, בעיצוב העטיפה, בתהליך הדפוס והכריכה, בכל פרט ופרט עד להשלמת היצירה – שכולה שלכם.
